הִזְדַּכְּרוּת

°, ש"נ, —  פעולת מי שמזדכר דבר, שנזכר:  הוא יתחיל בחקירה בזה המאמר מהזכרנות וההזדכרות (החוש והמוחש של אוירואם, רשי' שטינשנ', כ"י המבורג 255,7).  ונראה שהמקומות שנאמר בהם לא תשכח הוא להזהיר על ההזדכרות שישתדל האדם להזדכר שלא ישכח ברוב הזמן (רשב"צ דוראן, מג"א ח"י ד).  והנה הזכרון יהיה לצורות  הקלות להשיבם וההזדכרות יהיה לצורות הקשות (שם).  והמין השלישי מהחקוי הוא החקוי אשר יפול בהזדכרות וזה שיניח המשורר דבר יזדכר בו דבר אחר (באור ספר השירים לאריסט' כ).  זה הוא בדוק ומנוסה כי כל מה שיעלה בזכרונך או בהזדכרותך וכו' הוא מסובב ממקום או דבר מוחש  (אריה מודינא, לב האריה א י).

חיפוש במילון: