הִזְדַּמְּנוּת

°, ש"נ, — כמו הקודם,   ובמשמ' מקרה בשעת הכשר, Gelegenheit; occasion: אך בסבות אלהיות אינן אצלנו סבות מפני שאין אנו יודעים אותם ובהם יאמר כי לא יועיל בהם ההזדמנות והם הזימונים החושיים (כוזרי ה כ).  איננו מכחיש טבע האפשר כי אם מתעקש חנף יאמר מה שאיננו מאמין בו כי אתה רואה מהזדמנותו למה שהוא מקוה או ירא וכו' (שם).  האפלה הוא הסכלות מידיעת השם שאין כמוהו מוחלט ואופל אמתי וצלמות גמור והיתה הזדמנות התאוות והבנתם הוא החלקלקות (ידע' בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג).  ברכת הנהנין וכו' שהיא כעין הזדמנות להנאה ושהיא כפל ההנאה (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור' חקו"ד א כא).  ולו גם צרה עיניך בדמי הפאסט הלא היה דרך פתוח לפניך להשיבני בהזדמנות לריגא לידי ידידנו (מא"ג, דביר ב, מכת' כ).  ומדאגה בדבר פן לא צלחה בידך עוד לעשות את אשר בקשתי בהזדמנות ההיא הנני שולח לך הזדמנות אחרת (שם ח).  —  ומ"ר: שהנה נראה שחלופים רבים והזדמניות משונים יקרו לאדם בעוד בחיים חיתו (ראשית דעת לר"מ אלבילא ג ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים