°, — מקור התפעֵל מן זמן במשמ' שם מקרה, Zufall; hazard: וייחסו (הפוקרים) כל הדברים ההוים אל ההזדמן וחשבו מרוצת הגלגל סביב סביב מבלי שום רוכב ומנהיג (חזות קשה לר"י ערמאה א).  כי אין כל העלות הכרחיות ולא פעולתם הכרחית ויכנס בהם ההזדמן ושעתו וטובו והוא הנקרא טוב המזל (ר"מ נרבוני, המאמ' בבחירה).  הייעודים הכוללים הרעים שבאו בפרשת הקללות שלא בהזדמן כי אם מכוונים (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ה).  ואין ספק שהשווי וההדמות הזה לא נפל במקרה ובהזדמן כי מהשם היתה מסבה  (הוא, הקד' לס' מלכ').  שראוי לכל אדם בעל שכל שלא יפקיר אשתו ובניו הקטנים שאם יעזוב הכל אל הקרי ואל ההזדמן יקבוהו עמים ויזעמוהו לאומים (ר"י פרובינצאלו, שו"ת בדבר למוד החכמ').