הַחֲזָקָה
°, ש"נ, — שה"פ מן החזיק, החזקת טובה: כל לשון חסד ואמת ענין החזקת טובה הוא (חזקוני, וישלח לב יא). מימים ימימה לכוף ולחוות קידה בהחזקת טובה וחנות (אגר' ר' יונתן לקהל וירמיזא). — החזקת ישיבה: כי בכתבם לא נאמר מהחזקת ישיבה וסיפוקי לומדי תורה אשר יבואו לחסות בצילי (מכת' מהר"י מפראג למיץ, שנת תקמ"ג).