הַחֲזָקָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן החזיק, החזקת טובה:  כל לשון חסד ואמת ענין החזקת טובה הוא (חזקוני, וישלח לב יא).  מימים ימימה לכוף ולחוות קידה בהחזקת טובה וחנות (אגר' ר' יונתן לקהל וירמיזא).  — החזקת ישיבה:  כי בכתבם לא נאמר מהחזקת ישיבה וסיפוקי לומדי תורה אשר יבואו לחסות בצילי (מכת' מהר"י מפראג למיץ, שנת תקמ"ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים