הַטָּאָה

°, ש"נ,  —  שה"פ מן הִטָּה: שם להטאה מן האמת ולעול (השרשים לריב"ג, נטה).  הלא דמיתיו לך בשופט צדק שאין הטאה במדותיו (כוזרי ב ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים