הֲטָחָה
*, ש"נ, — שה"פ מן הֵטִיחַ: ואם בדרך הטחה הטיח על נזקי צלוחית חייב (ירוש' ב"ק ג ג ג). דומה שלא עלת בידי אלא הטחה זו בלבד (שם, שבת ו ח ג). — °הֲטָחַת דברים: כי עד עתה היה איוב שוגג ועל השגגות באו ייסוריו והיום הוא פושע ומזיד על הטחת הדברים (אוהב משפט, באור' לאיוב, כי יוסיף).