הֲטָחָה

*, ש"נ, —  שה"פ מן הֵטִיחַ: ואם בדרך הטחה הטיח על נזקי צלוחית חייב (ירוש' ב"ק ג ג ג).  דומה שלא עלת בידי אלא הטחה זו בלבד (שם, שבת ו ח ג).  —  °הֲטָחַת דברים:  כי עד עתה היה איוב שוגג ועל השגגות באו ייסוריו והיום הוא פושע ומזיד על הטחת הדברים (אוהב משפט, באור' לאיוב, כי יוסיף).

חיפוש במילון: