, פ"ע, עת' יַהֲלֹם, יֶהֶלְמֵנִי, — הכה, הכיש בפטיש, בכשיל וכדומה, schlagen; frapper; to strike: ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים וְהָלְמָה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו (שופט' ה כו).  אז הָלְמוּ עקבי סוס (שם כב).  גפן שבמה בעלי גוים הָלְמוּ שרוקיה (ישע' יו ח).  ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הוֹלֶם פעם (שם מא ז).  ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יַהֲלֹמוּן (תהל' עד ו).  הכוני בל חליתי הֲלָמוּנִי בל ידעתי (משלי כג לה).  יֶהֶלְמֵנִי1 צדיק חסד ויוכיחני (תהל' קמא ה).  —  והתלונן המליץ באגרתו: הלא לעיניך הלמוני לפרום ביום מנוחת קדש מַדַי וכו' צוית להחריב בניני ובידיהם הלמוהו בכשיל וכילפות (אגר' מנחם ב"ס לר' חסדאי).  ובקרדומות פעם הולמים, פעם קוצצים כחוטבי עצים (ר"ת על דונש, כשיל וכילפות).  — ואמר הפיטן: אבל אזרו גבורה יתירה, לַהֲלוֹם ראש ולקפוץ שדרה (קינ' לת"ב, החרישו).  — °וצווי: שוכן עד תשב באיתן, בבית המלכות הלום, לבנות בית גינת ביתן, רצוף ספיר יהלום, מלכי ארץ דיין שעתן, מתנים קמיו הלום (ר"ש בר"ש, פזמונ', שוכן עד).  — ופָעוּל: יונה הֲלוּמָה, בכף אח ואמה, חדי בי רמה (סמא"צ, פזמ' למילה, ברנת).  מי יסמוך נופלים הֲלוּמִים, מי יענה עניים ואביונים עגומים (שם, סליח' יוה"כ, מי יפתח).  והוצאתם ביד רמה חזקה מלובשים כלי חמדה רקמים, ובים עברו כולם ויצאו ואויביהם במהלומות הֲלוּמִים (שם, פזמ' לפסח, תמים).  — ובהשאלה, הֲלוּם היין, שכור, שהיין כמו הלם אותו: הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הֲלוּמֵי יין (ישע' כח א).  — ואמר המליץ: ישתו יין אשר יגדל בארצם אך לא כהלומי יין לכבות בו נר אלהים שכל אדם (שבי"ע ב, טונים).  וידום המון קריה רק מפה ומפה נשמעו עוד זמרות הלומי יין וקול ענות הצופים ושומרי העיר (א' מפו, אה"צ ז).  — °והפעל, הלם את עצמו ביין: כנרת שפירותיה מתוקים ושם הם הולמים עצמם ביין (רש"י ישע' כח א).  — ובמליצה במשמ' * דחק והכריח: שהחליק (אברהם) פטישו והלם את כל באי עולם בדרך אחת למקום (מד"ר בראש' מד).

— נִפע', °נֶהֱלָם, — שהלמו אותו: אז הלמו עקבי סוס בלתי מתעבר כענין נהלמו (השרשים לריב"ג בזה השרש).  התמידין על היין והם נהלמים בו (תשו' דונש על רסע"ג 175).  שיתרוצץ האבר ויהלם מחמת הנפילה (רמב"ם שחיט' ט ה).  — ואמר הפיטן: נאלמים נֶהֱלָמִים ביד כל מכה ומוחץ.  נעצבים מוצבים כמטרה לחץ (סמא"צ, סליח' צו"ג, חי בכל).  הצרים ההולמים ופתוחי בית ה' נהלמין (ספ' הגלוי לר"י קמחי נא.).

— פֻע', °הֻלַּם, בינ' מְהֻלָּם, מהולם, — שהלמו אותו בחזקה: חייכם נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים מהלמות מהולמות אם נשבעתי שאיני מביא מבול של מים אני מביא מבול של אש וגפרית (אגד' בראש', ביהמ"ד ילינק ד).