הַלְלוּיָהּ

1, — מלה נהוגה כעין פתיחה וחתימה למזמורי הלל להאלהות, Halleluja, alleluia: הַלְלוּיָהּ הללי נפשי את יי' (תהל' קמו א).  הַלְלוּיָהּ הללו את יי' מן השמים (תהל' קמח א).  כל הנשמה תהלל יה הַלְלוּיָהּ (תהל' קנ ו).  — °ומ"ר: אחרי מקראות תהלים הללויות (הרוקח, סי' שסג). 



1 מחֻבר משתי המלים הללו יה.  בקצת ספרים כתובה שתי מלים ובקצתם מלה אחת.  וזו מחלקת ישנה, עוד בזמן התלמוד: רב ושמואל חד אמר הללויה וחורנה אמר הללו יה מאן דאמר הללו יה נחלק יה נחלק ואינו נמחק מאן דאמר הללויה נמחק ואינו נחלק (ירוש' סוכ' ג ח)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים