א. הֲלָנָה

*, ש"נ, —  שה"פ מן הֵלִין:  כהן המקטיר את החלב עובר בלא תעשה הואיל וישנו בכלל הלנת אימורין (פסח' סג:).  כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה (רש"י שם:).  כל שישנו בעבודות שלהן באזהרת הלנה ישנו נמי באזהרת חמץ (שם:).  הלנת דין (סנה' לד.).  כאשר דן בית דין של מטה בלא הלנת דין כאלו היה שכל האדם נבדל בפעל וכו' (באה"ג למהרי"ל מפראג ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים