א. הֲלָנָה
*, ש"נ, — שה"פ מן הֵלִין: כהן המקטיר את החלב עובר בלא תעשה הואיל וישנו בכלל הלנת אימורין (פסח' סג:). כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה (רש"י שם:). כל שישנו בעבודות שלהן באזהרת הלנה ישנו נמי באזהרת חמץ (שם:). הלנת דין (סנה' לד.). כאשר דן בית דין של מטה בלא הלנת דין כאלו היה שכל האדם נבדל בפעל וכו' (באה"ג למהרי"ל מפראג ב).