— מלת תה"פ של המקום, א) כמו פֹּה, hier; ici; there: הגם הֲלֹם ראיתי אחרי ראי (בראש' יו יג).  — ב) כמו הֵנָה, אל המקום הקרוב אלי, hierher; (par) ici; hither: ויאמר אל תקרב הֲלֹם (שמות ג ה).  מי הביאך הֲלֹם ומה אתה עשה בזה (שופט' יח ג).  וישאלו עוד ביי' עוד הֲלֹם איש (ש"א י כב).  ויאמר הכהן נקרבה הֲלֹם אל האלהים (שם יד לו).  ויאמר שאול גשו הֲלֹם כל פנות העם (שם לח).  ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הֲלֹם ואכלת מן הלחם (רות ב יד).  — הֲלֹם וַהֲלֹם, כמו הנה והנה: ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך1 וַהֲלֹם (ש"א יד יו).  — וקצת במשמ' בענין זה: הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הֲלֹם (שופט' כ ז).  — ובמשמ' עד מדרגה זו: ויבא המלך דוד וישב לפני יי' ויאמר מי אנכי אדני יי' ומי ביתי כי הביאתני עד הֲלֹם (ש"ב ז יח).