°, ש"נ, מ"ר הֲלָצוֹת, —  א) שה"פ מן הֵלִיץ: והענין אשר הוסיפו אליהו לא זכרו אחד מהם הוא אשר המשילו בהלצת המלאך ואמר שהענין המפורסם הידוע שהאדם יחלה עד שיגיע אל שערי מות ויתייאשו ממנו ואם יהיה לו מלאך שיליץ ויעתיר בעדו אי זה מלאך שיהיה תקובל הלצתו ועתירתו ויקוממו כשלונו וינצל החולה ההוא וכו' אבל לא יהיה זה תדיר ולא יהיה שם עתרה והלצה מדובקת לנצח ר"ש א"ת, מו"נ ג כג.  ההלצה אשר הליץ בעדי מעכ"ת שו"ת פרח מטה אהרן קכב.  שאפילו אחד מאלף מאותו מלאך עצמו יכול לפדות נפשו ממות בהלצתו אוהב משפ' לאיוב לג כג.  — ב) חכמת ההֲלָצָה1  חכמת הדבור וההקש, Rhetorik: ההלצה מחשבת מה גוברת תשקוט אליה הנפש אם שתשער הסתירה מלאכ' הגיון, הלצה.  חקות ההלצה ומשפטיה הקד' נופת צופים.  אמר אריסטוטוליס בראשון מההלצה שענין ההלצה הוא כח עומס על עצמו ההספקה האפשרית בכל אחד מענינים הנפרדים שם שם א.  ואם נאמר שתכלית ההלצה היא חכמה אשר בענינים המשתפים והמיוחדים נוהגת דבור מלא ושלם וכו' או שהיא מלאכה מסודרת להפיק הרצון או חכמת אמרות טהורות מזוקקות כאשר יגיד קוינטיליאנו שיי' נתן לו לשון האנשים המורגלים המופלגים בהלצה שם.  כי הידיעה הזאת ישתמשו בה אנשי המחקר במופתיהם ויקרואה הלצה וקצתם יקראוה הקש רשב"צ דוראן, הקד' חלק אלוה ממעל.  — ובמשמ' משל ודמיון לא לפי פשוטו של דבר: מין ב' והיא חכמת ההלצה אצלם אשר היו מדברים ומליצים בהלצות זרות מעיני ההמון והיא נקראת חכמת המשלים וההלצות דרך אמונה ביבאגו א ג.  וזה דרך הלצה ופשוטו ידוע צרור המור, לך לך.  כסות עינים כמו חכלילי עינים מיין והוא דרך הלצה שם, וירא.  אבל ראוי שיודע שזה על דרך ההלצה ההמונית וכן מה שיתואר בו (בהאלהים) מן הכעס אמונה רמה ב ב א.  כמאמר בעל ההלצה, שנפשו לא מצא, מעולם מנוצחת, כי אם מבעל מלאכה אחת ר"א בחור, הקד' חרוז' למס' המס'.  ראיתי מגלה עפה בהלצה יפה אגר' דופי הזמן.  אם יהיו כל חכמי בעלי הלצה בכף מאזנים וכ"ת בכף שניה תכריע את כלם שם.  וכל זה הוא יפי המשל ועומק הלצתו זכות אדם 19.  והלצתו צועקת מול כל איש איננו בחכמות אל תקרב הלום מתק שפתים 104.  ואיך הפריז על מדותיו והבאיש את ריחו בהלצותיו יש"ר מקנדיא, בראש מצרף לחכמ'.  — הלצת הגוף: כמה גדול כחן של מדברי צחות בצרפם נועם דבריהם אל האותות מעשה הרמיזות והקולות ותקון הפנים עם תנועות כל אברי הגוף על השיעור הראוי לכל דבר ודבר לפי התחלף טבעו עד שעל פי מרקו טוליאו היתה שומה קריאת החלק הזה מהרמיזה הלצת הגוף קול יהודה, כוזרי ב עב. — ב) הלצה, חדוד: וראיתי שבאים אנשים ואומרים איזה דבר הלצה שקורין (ווערטיל) ואח"כ מתקבצים עליהם עוד איזה בני אדם עד שנעשה איזה קיבוץ ואומרים איזה דברי הלצות והם מחייכים ושוחקים ספורי מעשיות להר"ן ק..  הנה בכבד ראש עניתני תשובתך הנמרצה, ותשכח כי כתבתי רק בדרך הֲלָצָה יל"ג, לזק"ן.