*, ש"נ, —  שה"פ מן הִלְעִיט:  ואיזו היא הלעטה כל שמאכילו מעומד ומשקהו מעומד ונותן מים בפני עצמן וכרשינין בפני עצמן (תוספתא שבת יח ג).  המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר (גמ' שם קנה:).  והמראה בכלי הלעטה ביד (שם).  ונראה בעיני שהיה משפטם (של המלשינים) לאכול בבית המקבל דבריהם איזה הלעטה והוא גמר חזוק שדבריו מקויימים ומעמידם על האמת ואותה הלעטה נקראת אכילת קורצין (רש"י ויקר' יט יו). — ובהשאלה, °כנוי לשחד:  מקבלי שוחד אוהבי הלעטות (ר' בחיי, תולדות).