°, ת"ז, לנק' המוֹנִית, מ"ר -נִייִם, -נִיּוֹת, — של ההמון, מטבע ההמון: מה שאמר לו והעלהו שם לעולה ענינו ההמוני הוא שנראה מפשט הכתוב ר"ל והקריבהו קרבן   ריב"ג, הרקמה שער ו. ולא כל החכמים גם כן רואים זה הדעת ההמוני שהם כבר אמרו אין מיתה בלא חטא ר"ש א"ת, מו"נ ג כד. יש מהם במדות האדם כגבורה והנדיבות וזולתם מן המדות הטובות הרצויות לקבוץ ההמוני ויש מהם בשכל ההמוני הוא מה שקוראים ההמון בעבורו האדם משכיל ר"ש א"ת, יקוו המים יד. כל אדם המוני כשישמע דבר חכמה אמתי יקוץ בו ויבוז אותו מלמ' התלמיד', בשלח. ורעה עוד מזאת עצם תשוקת איש ההמוני שתגיע תקופת הימים להגיע למבקשיו בחינ' עולם ד. ויתעורר להבין היחיד סגולת פנימיות אותן הרמיזות וידע שהחכמה נכללת בספרי הנבואה ויסתפק ההמוני בנגליהם אמונה רמה א ב. כי היה איש המוני לא למד חכמה מימיו מאזני צדק, אלגזלי 49. זה מתיר הספק בדרך המוני וזה מתירו בדרך עיוני ושכלי אוהב משפט לאיוב ב. ובזה ישותף החכם וההמוני מענין הדת ר"א דלמידיגו, הקד' בחינ' הדת. ואני בטבעי אוהב הקבוץ המדיני נוהג צאני אחר המדבר ההמוני אגר' אחוז לר"י דלמידיגו. הקדים תחלה סבת בחירתו למלך והוא יפי תארו ונועם דבריו לפי ששני ענינים אלה הם עניינים המוניים מלמ' התלמי', חיי שרה. ולפיכך יאות להמשיל בו ההמוניים הנושאים משא המצות והאמונה בדרך קבלה שם, דבר'. ולפי ההבנה ההמונית נמצאו בדבריו ובדברי זולתו מן הנביאים אמונות בטלות מאד שם, שבת שובה. כדי להרחיק ממנו הכונה ההמונית כמו שהרחיק כונה אחרת המונית במזמור הקודם שם, לחג הסוכות. כבעלי במקרא ובעלי נכסים המאמינים בתורה אמונה המונית שם. מדרגת מי שהתאוה לראות בטוב אשר סופר לו מגן עדן והעולם הבא או פחד מענשו אשר הוגד לו מדינה של גיהנם ואשר תוקד בו לא תכבה וזאת היא המדרגה ההמונית והם רוב בני אדם מאזני צדק, אלגזלי 113. ואני המשלתי זה המשל בדברים שהם כמעט דברים המוניים למען יפנו אליך המסלה ותשיג יותר בקלות דברי ההוכחות משתי הכתות תגמ' הנפ' א ז. כי דבר אחד בעצמו לא יקובל מבעלי הדעת השלמה ומההמוניים בשוה נופ' צופ', מסיר ליאון ב יז. מחוייבים חכמי הדור להודיע את ההמוניים ולהזהירם על שמירת שבת ספר ד"ח, דעת חכמה, פרק יד. דברי איוב וחבריו הם וכוחים סתומים וענינים עמוקים ולכן הביאו לשונות משונים וזרים בלתי מובנים להמוניים מתק שפתים 38. וכן בענין התורה אין הנגלה ענין בפני עצמו מהנסתר כמו שמבינים ההמוניים שממתינים בדברים ההם עד דכדוכה של נפש שאז החולה בלי דעת דרך ישרה, שער הצדקה. כן הוא בכמה מנהגים שנתקלקלו אצל ההמוניים ונעשה להם היתר שו"ת חתם סופר, או"ח קנט. דברי הגדות ודרשות המוניות שהיו דורשים בשבתות ובימים טובים להמון אנשים ונשים וטף כדי להמשיך לבם לתורה ולמצות ולאמצם לעבודת הש"י ב"ה תגמ' הנפ' ב ב. וכשיזדמן מפני הטרדות ההמוניות שיתבלבל דעתו ויהיה נבוך במבוכה מה מגי' סתרים, מיוח' להרמב"ם. איך מצאו מקום במוחך טענות המוניות כאלו השגורות בפי כל העם שאל' יעבץ א לח.