ש"ז, מ"ר הֲמוֹנִים, — א) קול שאון, כמו של גשם, של שיר, של המון רב, Geräusch; bruit; noise: עלה אכל ושתה כי קול הֲמוֹן הגשם מ"א יח מא. לקול תתו הֲמוֹן מים בשמים ירמ' י יג.  הסר מעלי הֲמוֹן שריך וזמרת נבליך לא אשמע עמו' ה כג. אכן לשקר מגבעות הֲמוֹן הרים ירמ' ג כג. והשבתי הֲמוֹן שיריך וקול נבליך לא ישמע עוד יחזק' כו יג. — ואמר בן סירא: מכנסים כתנת ומעיל ויקיפהו פעמונים ורמונים המון סביב לתת נעימה ב"ס גני' מה ח-ט. ואלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו תפל' נשמת. — ואמר המשורר: שואל שלומי קרב נא ושמע כמו ים המוני, אם יש לבבך כשמיר ירך לרוב דראוני תלונה לרשב"ג, נחר. — וקול צעקה: וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול הֶהָמוֹן הזה ש"א ד יד. קול הָמוֹן בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים ישע' יג ד. הוי הֲמוֹן עמים רבים כהמות ימים יהמיון שם יז יב. והיה כחלום חזון לילה הֲמוֹן כל הגוים הצבאים על אריאל שם כט ז. כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת וּמֵהֲמוֹנָם לא יענה שם לא ד. משביח שאון ימים גליהם וַהֲמוֹן לאמים תהל' סה ח. וקול דבריו כקול הָמוֹן דני' י ו. שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו ואלו הן קול גלגל חמה וקול המונה של העיר וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף יומ' כ:. —  ואמר המשורר: ונהר מי שחו כבדלח לטהר, על עפרות זהב יחצה לב היער, וכרעם אדיר סֹאן משמי זהר, משק הֲמוֹנוֹ מערוץ כפים יער יל"ג, אדו"מ א. — ובהשאלה, הֲמוֹן המֵעים, רגשתם: איה קנאתך וגבורתך הֲמוֹן מעיך ורחמיך אלי התאפקו ישע' סג יה. —  ב) קהל אנשים רבים יחד, Menge; foule; multitide: הראית את כל הֶהָמוֹן הגדול הזה מ"א כ יג. הנם ככל הֲמוֹן ישראל אשר תמו מ"ב ז יג. והיה כאבק דק הֲמוֹן זריך וכמץ עבר הֲמוֹן  עריצים ישע' כט ה. והשבתי את הֲמוֹן מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל יחזק' ל י. בן אדם נהה על הֲמוֹן מצרים והורדהו שם לב יח. ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת הֲמוֹנוֹ ונתתיהו בידך שופט' ד ז. לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב וַהֲמוֹנוֹ צחה צמא ישע' ה יג. וקברו שם את גוג ואת כל הֲמוֹנֹה יחזק' לט יא. הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא הֲמֹנָהּ ושלל שללה שם כט יט. — ואמר המשורר: ענה בי יגוני, ביום מות שר המוני, והחשיך את עיני ר"מ דרעי, לקו"ק צח. והמות יעולל את הֲמוֹנָם כסלסלות וילקט הנזרים ר"י חריזי, הענק ג. גם הארצות יקראו אל שכניהם הֲמוֹנְכֶם מחרת נקיא שם. — ומ"ר: הֲמֹנִים הֲמֹנִים בעמק החרוץ כי קרוב יום יי' בעמק החרוץ יוא' ד יד. אמר להם הקב"ה (למצרים) אתם עשיתם המונים על בני אף אני אעשה עליכם עוף השמים וחיות הארץ המונים מד"ר שמות יא. שהמו אחר הבעל ולפיכך באו עליהם המונים שהמו אחריהם שם שה"ש, כרם. בחרבות גבורים אפיל הֲמוֹנֶךָ עריצי גוים כלם יחזק' לב יב. חרב נתנה משכו אותה וכל הֲמוֹנֶיהָ שם כ  — ואמר הפלסוף: (אני מאמין) בכל מה שבא בתורה ובספרי בני ישראל אשר אין ספק באמתתם בעבור פרסומם והתמדתם והגלותם בהמונים גדולים כוזרי א ד. — ואמר הפיטן: איכה הגת בהגיונך, להדוף ביד הוללים הֲמוֹנֶיךָ קינ' לת"ב, איכה אצת. על הגבעות שאי קינה ותמרור וגם נהי בקול רם אשר הכו הֲמוֹנַיִךְ שם, ציון תקונני. מן המצר קראתיך בשנוני, דלגת קץ והושעת הֲמוֹנָי יוצר שבת ב אחה"פ. — ומ"ר *המונות: מה היה דבר בלעם אמר להם אפילו אתם מכניסים כל המונות שבעולם לא אתם יכולים להם ספרי מטות קנז. — °לא בהם ולא בהמונם, ר"ל כלל וכלל לא: והרבה בהם דברים לאין שיעור ואין לי צורך בהם ולא בהמונם ר"י אברבנאל, מפע' ה' ה ג. — °המה והמוניהם, ר"ל והדומים להם, והנמשכים אחריהם: וכן שאר הפלוסופים המה והמוניהם ר"י מפיסא, מנח' קנא' 15. — והתיחד בפרט לההמון הפשוט, בנגוד להמשכילים, החכמים, החשובים והנכבדים: אחד מהם מה שיבינוהו ההמון והשני מה שיבינוהו היחידים וכו' הרקמה שער ו. ויהיה שם להמון כלומר לפחותים מבלתי מיוחדים מו"נ א יד. וזה השיעור יספיק לקטנים ולהמון בישוב דעותיהם שם לה. כי כל מה שידמהו ההמון חסרון או אי אפשר לציירו בחק השם יתעלה שם מז. הרבה פעמים יעלה בלב ההמון שהרעות בעולם יהיו יותר מן הטובות שם ג יב. שאין בטבע ההמון לסבול השגת העניין ההוא כפי מה שהוא שם כח. וזה העניין גם כן לא יפורסם להמון שם א נט. ההמון אינם יכולים להבין אותם הענינים וכו' כי מעט מזעיר הוא מה שישכילו מהם ההמון פי' המשנ' לרמב"ם, חגי' ב א. ולפי שאין המון העולם מכירין רוב המינין (של הזרעים) טוב ליזהר מכולם סמ"ג, לאוין רעט. אנשי זה החלק הם המון העם אשר אין להם עיון שכלי והם רוב העולם המעל' לרש"ט פלקיירא ג. גם הרבה תלמידי חכמים עם ההמון עם במנהג זה שו"ת תרומ' הדשן א. — ואמר המליץ: וכבר ידעתי ההמון ושיחו כי הוא אל כל רוח ינוד כמו נוד הקנה במים לישרים תהלה. אם רוח ההמון יעלה עליך איש דעת עבודתך אל תנח כי מה הוא ההמון דביר למא"ג, התוכן והשמש. — ומ"ר: והוא (הבורא) שוכן בתוך רצויו מהמוני בני אדם כוזרי א ד. מה שיאמרו המוני העמים הסכלים כיון ששב מדרכו שהיה הולך או צבי הפסיקו וכו' לא ירויח היום או שום מקרה רע יבואהו ס' החנוך, מצוה רמט. — °ההמון מן, הרוב מן: ההמון מן המעברים קראוהו עיגול ואמרו שכן חוזר הקביעות של השנים לעולם הלבוש, או"ח תכח. —  ובמשמ' מספר רב: כי אב הֲמוֹן גוים נתתיך בראש' יז ה. וישאל הֲמוֹן נשים דהי"ב יא כג. כי אין קץ להמון הכסף וןלזהב ולאבנים אשר בו (במקדש) כי אין מספר יוסיפון יו. וגם אלך בהמון אניותי בתוך הארץ שם סד. כאשר תראה איש חלוש צעיר הגוף ולפניו זה ההמון הרב מן הזהובים ר"ש א"ת, מו"נ א מו. אולי תשקיט המיית לבבי ותסיר המון הספקות היושבות ממולי על אלו הדרושים כתב ר"י אלורקי לדון שלמה הלוי. — ומשל: קול המון כקול שדי משנת חכמים רעז.