הַמְזָגָה

°, ש"נ, — שה"פ מן המזיג: והסמים הנפרדים אשר נזכור שיש להם כחות מתנגדים הם מאותם שאין בהם אותה ההמזגה הכללית ומזה מה שהוא יותר חזק ההמזגה שלא יוכל הבשול והרחיצה להפריד ביניהם (קאנון ב א א).  אמנם יש תכלית קרוב ויש תכלית רחוק כפי ההמזגה וכו' זמן מוגבל כפי המזגתו (פרדס רמונ', רש"ט שפרוט, סדר מועד).  ואחר זה הזכיר יסוד האש ואמר קול יי' חוצב להבות אש להורות אל מה שיקנה מהשבירה וההמזגה הטבעית יסוד האש במזג המורכבים (נוה שלום א ז).  והאמת שאין ההמזגה משתלמת ברוח לבד אלא עם יסוד העפר (פלח הרמון ט ג).  וזה זרע מתדמה החלקים ומתדמה ההמזגות (קאנון א א ו ב).  והחום והקור והלחות והיובש איכיות אשר מהם ובהם תהיינה ההמזגות וההויות (דרך אמונה, אבר' ביבאגו א כ). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים