הַמְלָטָה
°, ש"נ, — א) שה"פ מן המליט: יוציא את ישראל מן הצרה לשון המלטה (רש"י ישע' לא ה). ויפליט ואין מציל הכל ענין הצלה והמלטה (שרשי רד"ק, פלט). — ובהרחבה: כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה (רש"י ישע' סו ז). — ב) הטלת ביצים, ילידת ילד: כמו שיקרה לנשים בהמלטה (קאנון א ב א ה).