הַמְלָטָה

°, ש"נ, —  א) שה"פ מן המליט:  יוציא את ישראל מן הצרה לשון המלטה (רש"י ישע' לא ה).  ויפליט ואין מציל הכל ענין הצלה והמלטה (שרשי רד"ק, פלט).  —  ובהרחבה:  כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה (רש"י ישע' סו ז).  — ב) הטלת ביצים, ילידת ילד:  כמו שיקרה לנשים בהמלטה (קאנון א ב א ה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים