א. הַמְלָכָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הִמְלִיךְ:  והיתה עוד צריכה המלכה והיא הקבלה שיקבלו ישראל אותו למלך (ר"י אברבנאל, ש"א י).  ואמנם בענין ההמלכה גם כן פשעתם כי המלכתם את אבימלך בן אמתו (שם שופט' ט יח).  ענין עלי הכהן ושמואל הרואה ושאלת ישראל מלך והמלכת שאול ועניניו והמלחמות אשר עשה (שם, הקד' שמואל).  וכל עניני איש בשת מהמלכתו ומיתתו (שם).  יורה שהיתה המלכתו הכרחית לתשועת העם (שם, ש"א ח ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים