הֲמָרוּת

°, ש"נ, —  מעמד אדם שהמיר דתו:  יבם שהיה מומר לעבודת כוכבים בשעת קדושי אחיו ועדיין כשמת אחיו בהמרותו אינו זוקק אשת אחיו ופטורה מן החליצה ואפי' חזר בתשובה (דיני הגה' מרדכי קצ).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים