א. מוֹר

1, ממנו א. מוּר, תְּמוּרָה, *הֲמָרָה, *מוּמָר, *תְּמוּר, °הֲמָרוּת, °מוּמָרוּת, °מוּמָרִית, °מוּמֶרֶת.


1 בסור' מור קנה צרכי אכל נפש, וסוברים קצת החכמים כי עקרו במושג החלוף שמחליפים דברים זה בזה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים