ב. הֲנָאָה

*, ש"נ, — שה"פ מן הֵנִיא: ואם הניא אביה אותה איני יודע הנאה זו מה היא כשהוא אומר ואם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר בבעל הוי אומר הנאה זו הפרה לימד בבעל שהנאה היא הפרה (ספרי מטות קנג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים