1, בָּהֵן, כָּהֵן, לָהֵן, מֵהֶן, — מלת הגוף לנקבות נסתרות, ומשמשת בכל שמושי הוּא, הִיא, הֵם: הערים אשר ישב בָּהֵן לוט (בראש' יט כט). חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בָּהֵן בכל ארצך (דבר' כח נב). והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כָּהֵן (יחזק' יח יד). הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו לָהֶן כטוב בעיניכם (בראש' יט ח). ויאמר לָהֶן (יעקב ללאה ולרחל) ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם (שם לא ה). ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר לָהֶן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים (שמות א יח). ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מֵהֶן בכל דרכיך (יחזק' יו מז). — ולפעמים גם לזכרים: גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים הֲלָהֵן תשברנה עד אשר יגדלו הֲלָהֵן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי (רות א יב=יג). — ובזמן מאוחר פשט שמוש זה הרבה: וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית (תוספתא דמאי ב ט). בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים (שבת לב:). כשהן משערין משערין ברוטב ובקיפה ובחתיכות ובקדירה (חול' צז:). הולכין אצל ע"ז שלהן ואינה עונה אותן והן רואין צרתן ובאין להן אצלך (מד"ר דבר' ב). — ובמשמ' הבריות: הצבי הזה שוחטין אותו ומפשיטין את עורו והן מבקשין להחזיר את הבשר לתוך העור ואינו מחזיק (תנחומא משפט' י). — *הֵן הֵן, הם בעצמם: שאלו לא נאמר אלא אחת הייתי אומר הן הן ימי בגרות (מכי' משפט', נזיק' ג). א"ר הונא הן הן פקיעין הן הן כיפין (שבת קנה.). אמר רב יהודה אמר רב הן הן צבתים הן הן כריכות (ערוב' צז.). פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וכו' נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה (חגי' יד:). הן הן החזירוני לנערותי (גיט' ע.).
1 מלה זו באה רק י"ח פעמים בתנ"ך.