1, הָס, — קריאה של חקוי טבעי לצווי וגערה לשתוק:  ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הָס ויצאו מעליו כל העמדים עליו (שופט' ג יט).  ואמר הָס כי לא להזכיר בשם יי' (עמו' ו י).  ויי' בהיכל קדשו הַס מפני כל הארץ (חבק' ב כ).  הַס מפני אדני יי' כי קרוב יום יי' (צפנ' א ז).  הַס כל בשר מפני יי' כי נעור ממעון קדשו (זכר' ב יז).