* ש"ז, —  שה"פ מן הִסִּיעַ, הֶסֵּעַ הדעת, כמו הסח הדעת:  למה (מטמא הפסח אחר חצות) מפני הסיע דעת או משום שעבר עליו חצות (ירוש' פסח' י לז ד).  אמר רבי חגיי כלום אמרו אין מסתכלין (בשעת ברכת כהנים) לא מפני הסיע דעת (שם תענ' ד ם:).