הַעֲדָפָה

*, ש"נ, — שה"פ מן הֶעֱדִיף, שמא תעדיף עליו וכו' בהעדפה שלא ע"י הדחק (כתוב' סו.).  מציאתה כהעדפה שע"י הדחק דמי (שם).  המקדיש ידי עבדו אותו העבד לוה ואוכל וכו' להעדפה (גיט' יב.).  ניזון מן הצדקה להעדפה (שם:).  ואם בא אחד לפנינו ותבע ואמר לחבירו כיון שבין שנינו יש לנו לעשות מעקה לצורך גג או תעשהו כולו ואני נותן לך חצי ההוצאה או תן לי ואעשנו שומעין לו שמרויחין בזה ההעדפה וכו' שיבנה כל אחד החצי בהעדפה (טור, הלכ' שכנ' קנט).  עשה לו נקבי הנחירים להריח בהם ולהתנשם בהם ולהוריד בהם העדפת לחות הראש (אבודרהם, סדר שחרית).  נדיב ושוע לא יחפוץ בנשך ומרבית ובהעדפה (אגרות רמ"ד יא).  וכל עוד שיהיה הזכּות יותר והשמרים יותר בהעדפה וממהרים לשקע הוא יותר מורה על הבשול (קאנון א ב ג ב).  וכשהיא אוסרת העדפתה עליו גוזלת לו פירות (מרדכי בתוב' קצ).  — ובהשאלה, °יתרון מעלה וכדומה: בעבור שאותה קדימה והעדפה יוחדה אליו יתברך לא לחמר ולא לדבר אחר זולתו (ר"י אברבנאל, מפע' ב ה). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים