°, ש"ז, מ"ר הֶעְדֵּרִים, — שה"פ מן הֵעָדֵר, במשמ' לא ההויה, Abwesenheit; absence : תבוא הטבת הלב לבעל השמע כבא הקצף בהעדרו (רשב"ג, תקון מדות הנפ' טו).  והושאל זה השם (ביאה) למבוא העניין שאינו גוף כלל וכו' עד שהושאל לקצת ההעדרים ויבא רע ויבא אופל (מו"נ א כב).  האמינם שהעדרי הקנינים הם עניינים נמצאים בגוף נוספים על עצמו (שם עג).  בה נוכל להתנחם ממעשה ההבל ומעצבון ההעדרים (בחינ' עולם ד).  כי לא נמשך אותו הרע על צד העונש לראוי אליו כי אם להעדר ההשגחה (ר"י אברבנאל, יהוש' ז ג).  עוד זכר ההעדר השני שהיה להם מהאמונה האלהית (הוא, זבח פסח, מתחלה).  ועל שלשת ההעדרים האלה שהיו לאברהם מנחלת הארץ משלמות האמונה מקנין הבנים (שם).  — ובפרט במחקר,  ההעדר קודם ההויה, Nicht-Vorhandensein; non-existence : יהיה העולם חדש אחר העדר או יהיה בלתי חדש אחר העדר הכל שוה (מו"נ ב ב).  — ואמר המליץ: העולם ים זועף רב מצולה רחב ידים והזמן גשר רעוע בנוי עליו ראשו אחוז בחבלי ההעדר הקודם להויתו ותכליתו (בחינ' עולם ח).  תבל מקור הבליה וההפסד המהבליך ניחל להתנחל להשאיר לנו אחרית ותקוה מוצא ההעדרים הממך נקוה למצוא שם ושארית (שם י).  וכל מה שיקדם לו ההעדר הוא אפשרי  המציאות  ולא מחוייב המציאות  (העקרים ב יח).  ולזה יהיה ענין הקדמות והנצחיות הנאמר עליו יתברך שב אל ענין שוללי והוא שלילת ההעדר מצד ההתחלה ומצד התכלית (שם).  ולא יהיה שם מוציא ומכריח מציאותם על העדרם ולא ימצא אם כן דבר מן הנמצאות (שם ה).  ולפי שהיו צריכים אל מכריח יכריח מציאותם על העדרם הנה להם עלה בלתי עלולה (ר"ח קרשקש, אור ה' א ג).  ושלא בראו מדבר אחר כלל אלא אחר ההעדר הגמור (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ד ב).  אם כן ההעדר הוא סבת ההויה (מ' אלדבי, ש"א ב).  ואחר אשר יצאה אל המציאות זאת ההויה מההעדר הגמור (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק שוסינו א).  ובהיות שהבריאה היא חדוש מציאות אחר ההעדר גמור יתחייב בהכרח שתהיה בלתי נושא קודם ובלתי זמן (ספורנו, אור עמים, בריאה).  כי אמנם בין המציאות והעדרו לא יפול שום אמצעי להיותם שני חלקי הסותר (שם).  שיש שני מיני העדר האחד הוא ההעדר הקורה מצורה לצורה וזה יהיה כאשר יקרה שישתנה הנושא השתנות עצמי וכו' ובזה המין מההעדר צדקו טענות ארסט' ואבן רשד וכו' אמנם המין השני מן ההעדר והוא מן המציאות אל בלתי מציאות במוחלט (שם, שמים).