*, ש"נ, שה"פ מן הֶעֱלָה:  העלאה מיוחדת שהיא גמר עבודה (ספרא אחרי קד).  מקום שכפל את האיסור כפל את העלאה (ספרי קרח קכא).  וההעלאה וההטפה (של המים) בכלי (קאנון א ב ב יו).  הנה הש"י פירש בעבור העלאת האידים אורו וניצוצו וכסה אז האיד שרשי הים (רלב"ג איוב לז).  והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מז"ט בהעלאה שניה והיה פלא בעיני הרואים שעלה פתח המז"ט מהר (שו"ת חות יאיר סא). —  והעלאת הנרות, הדלקתם:  חוץ ממקום שנאמר שם העלאה שהוא לשון הדלקה (רש"י שמות ל ז).