*, ש"נ, מ"ר הַעֲבָרוֹת, — שה"פ מן העביר, א) במשמ' הֲסָרָה: מה עשייה  האמורה בראש העברה (ר"ל הסרת השערות) אף עשייה האמורה בצפרנים העברה ספרי, כי תצא ריב. הרי זה חייב בהעברת שער ובהבאת קרבן שם נשא כח. העברת העון הוא על שני פנים אם שיעבירהו על אדם אחר או על ענין מן הענינים נופ' צופ' א י. — ובמשמ' העברה מצד אל צד: דרך העברתו תעבירו ר"ה לד.. ויניעו הנער ההוא על העשון ההוא שעל האש וזה מין ההעברה באש מו"נ ג לז. שהם נתעכבו מאד בהעברת הירדן ר"י אברבנאל, יהוש' א א. בראותם שעם כל שליחותם הוא היה מזמין ומכין עניני ההעברה וכבוש הארץ שם יא. — ואמר הפיטן: סרחון כתמם לבן בְּהַעֲבָרַת סממניך, עונם תכבוש ותשליך בצול שאוניך סליח' ד עשי"ת, אמנם. — ובמשמ' °העברת הגבול הראוי: וכן אם יעבור הזקן והנמלט מחולי בכמות המאכל ואיכותו העברה מועטה יגיעהו היזק גדול פרקי משה ג. — ובענין הַעֲבָרַת נחלה: לשון העברה הוא במי שאינו מניח בן ליורשו רש"י במד' כ ז. —  ב) °בענין הלשון, הַעֲבָרָה, משמעה לא העקרית והטבעית של המלה אלא נתונה לה על ידי העברת והעתקת המשמעה העקרית לצד אחר1, übertrag Bedentung; métaphore; metapher: שמו בני אדם השמים מקום הבורא על דרך העברה לא על דרך האמת ערוג' הבשם לרמב"ע. והמשכיל יפשיט העניינים ממעשה ההעברות הגסות וילבשם מעטה נעימות עד אשר יגיע בהם על הענין המבוקש שם. וכל שמותיו ומדותיו הרוחניים והגשמיים הם העברות כדי להקריב אנחנו אל הנפש שם. ולדעת השלם ממנה ואשר איננו שלם והמלא והחסר והלשון האמתי ולשון ההעברה והנוהג והזר הקד' הרקמה. והנה כסה את עין הארץ על ההעברה כלומר פשט על הארץ שם, שער כח. ואת הארץ תסחרו זה העברה והרחבה שם. ומן ההרחבה וההעברה אמרם יד ה' ועין ה' וזולתם מן האיברים המיוחשים אליו על דרך ההרחבה וההעברה שם. ונאמר על דרך ההעברה והשאלה מבני אדם אבל תירוש שרשי ריב"ג, שרש אבל. ופרושו נשכום במלחמה וזה לשון העברה שם, נכת. ואם יאמרו הפילוסופים שהוא בראך הם אומרים זה על דרך העברה מפני שהוא עלת העלות בבריאת כל נברא לא מפני שהוא בכונה מאתו כוזרי א א. ונרחיק הגשמות בכלל ואם יראה ממנו שום דבר בדברינו נפרשהו ונאמר כי הוא דרך העברה וקירוב לשכלנו עם הודאתינו כי ספר תורתנו דברי אלקים שם ה. ואם יקרא בהם (האֵל במדות הברואים) הוא דרך העברה שם ד ג. כי אם נאמר שהאש ישרוף והסייף ימית והנר יאיר לא יאמר זה אלא בהעברה העקרים ב ג. הפרק הראשון בזכר שתופים וההעברות נפלו בלשון בעברי בשמות הנכבדים חייבו שבושים ומבוכות אמונה רמה ו א. אבל דברנו בזה על דרך ההעברה הלשונית לתת הבנה וקצת ציור בענין אצילות הספירות עבוה"ק לר"מ גבאי, היחוד ב. —  ואמר המשורר: ומהללך אמתי ומהלל נדיבי עם בדרך העברה, וקולך כקול מלאך אלהים וקול זולתך לא קול הברה עמנ', מחב' ח. — ג) בלשון הפלסופיה, מה שאפשר בדמיון אעפ"י שאינו במציאות: ההעברה אשר יזכרוה וזהו עמוד חכמת המדברים ושמע ענינה הם יראו כי כל מה שהוא מדומה הוא עובר אצל השכל וכו' לפי ההעברה השכלית אמרו מו"נ א עג. ושער ההעברה הזה יש לי בו דברים תשמעם במקומות מזה המאמר שם. עד מי שירצה ללמד בלתי המשל וחידות יבא  בדבריו מן העומק וההעברה מה שיעמוד במקום החשמל שם, פתיח'. ההקדמה העשירית והיא העברת מה שירצו העברתו מן המדומים מפני התדמות העצמית והשתוות המקרים במקריותם שם א עג. ההעברה המחשבתית עד שיקיים המייחד או ההקדמה האחת עשרה שם עד. — ד) בכלל, °מה שנאמר לא בדיוק, במדה יותר מהאמת, וכדומה: ומה שאמר שני לוגין תרומה ועשרה מעשר זה על דרך ההעברה אבל בענין האמת כשיהיו ב' לוגין תרומה יהיה המעשר י' פחות חומש פי' המשנ' לרמב"ם, דמאי ז ד. והרב רבינו כתב במנין המצות בדרך העברה מצוה ליתן כל אדם מחצית השקל בכל שנה ושנה מלמד התלמ', תשא. והמלך הראשון שנמשח בישראל היה שאול אבל נאמר כאן ובספר שופטים כלו מלך על צד ההעברה לכל שופט שוטר ומושל ר"י אברבנאל, שופט' ח כב. —  ה) °במשמ' מסירה: אף כי עקרתי דירתי חזקתי היא כי כבר העברתיה לך בשטר ושמעון טוען כי העברה זאת אינה העברה כי כבר עקר דירתו מפה מכל וכל שו"ת לחם רב קלח. — ובמשמ' לא בעיון: רואה אנכי כי באמת קראת את שירי בדרך העברה כי ככל הדברים וככל החזיון אשר דברת וכו' דברתי אני בעצמי אגר' יל"ג רסב.