הַעֲלָיָיה
*, ש"נ, — כמו הַעֲלָאָה: העלייה שאינה מעכבת אם העלה זר וכו' העלייה מתוך קילפי מעכבת (ירוש' יומ' ד מא ג). — ובמשמ' הדלקת אש: אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים אם אני מכניס כל חיות שבעולם יש בהם כדי העלייה אחת או כל עצים שבעולם יש בהם כדי הבערה אחת (פסיק' רבתי יו).