הָפֵחַ
1, פ"ע, — זחל ונכנס לבור להתחבא ולהסתתר, verkriechen; se fourrer dans; to creep: והוא עם בזוז ושסוי הָפֵחַ2 בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו ישע' מב כב.
1 אין חכמי הלשון מודים במציאות שרש זה בעבר', ועי' הערה לקמן.
2 החליטו הקדמונים מלה זו הפעיל מן פוח, וחשבו המלה בחורים מ"ר מן בחור, והחדשים כבר ראו אמנם כי מלת בחורים זו היא מ"ר מן חֹר, חוֹר, עם ב השמוש, אך החליטו הפח במשמ' הפע' מן פח, שמו בפח. אבל גם זה אינו מציל את המליצה מהקושי, מלבד שקשה ליחס משמעה זו של שׂם בפח להפעיל כזה. ולכן נראה כי הפח בחורים הוא כפל דומה ממש לחצי הכתוב השני ובבתי כלאים החבאו, ופרוש הָפֵחַ הוא כמו נחבא, ובערב' ח'פי خفى, אלא שנתיחד קצת בכונה מיוחדה.