°, ש"נ, —  שה"פ מן הֵפִיחַ:  כל צורריו יפיח בהם בהפחת רוח הוא מפיח בהם והם נופלים לפניו (רש"י תהל' ו ה). —  ובפרט לרוח היוצא מהגוף:  כל הגופים נקיים בהפחה שיכולין להעמיד עצמן (רש"י שבת מט.). אבל עיטוש והפחה אמרינן ממתין עד שיכלה הרוח  (הרוקח, סי' שכה).