*, ש"נ, מ"ר הַפְטָרוֹת, — שה"פ מן הפטיר1, ובפרט הפרשה מהנביאים שקוראים בבתי הכנסיות בשבת ויו"ט אחרי פרשת השביעי מהתורה 2: לסדר הפטרות הוא חוזר (מגי' ל:). אם יזדמן חתן באותו שבת של ראש חדש טבת או בשבת של ד' פרשיות במה מפטירין נהגו לדחות אותה הפטרה של חתן (תשו' ר' משולם ממגנצא, מעש' הגא' נז). בשנה שעברה ישבו זקני קהלינו ונתיישבו בדבר ונמנו וגמרו שלא להחליף אותן ההפטרות שאומרים באלול (שם). בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרות וקורין בהפטרה מעין המאורע (רש"י מגי' ל:). מנהג להפטיר בשבת שכופלין וקורין שתי פרשיות בהפטרה של סדר פרשה בכל השנה ולא בהפטרה של פרשה שנייה לפי שיש בכל הפטרה מעין פרשה ראשונה ומעין פרשה שנייה כגון הפטרת נעמן וכו' (שבלי הלקט, שבת פ). ועל ענין ההפטרה בדברי הגאונים מצאתי וכו' שאין מזיזין הפטרת של ארבע פרשיות ממקומן (שם חנוכה קצ). מפטירין בהפטרות פ' החודש (שם).
1 בארמ': לוז היה עומד על פתחה של מערה והיה לוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה דרך המערה לעיר וכו' ורבי ישמעאל עבד לה (להדרשה הזו) הפטרה מה אם זה שלא הלך לא בידיו ולא ברגליו אלא על שהראה להם באצבע ניצול מן הפורענות ישראל שעושים חסד עם גדוליהם בידיהם וברגליהם על אחת כמה וכמה (מד"ר בראש' סט).
2 בארמ': הפטרה בחול מי איכא (מגי' ל:). — ואמרו המפרשים טעמים לשם זה: ומטעם זה נקרא הפטרה לפי שנפטרין בה מקריאת התורה בשעת הגזרה וי"א שנקראת הפטרה משום דאמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה וכו' ולאחר קריאת התורה הותר להם לפתוח ולדבר והוא מלשון יפטירו בשפה (הלבוש או"ח רפד א). מה שכתבו המפרשים בענין שם הפטרה שנקרא כן לפי שבה מסתלקים מתפלת יוצר ובס' תיקון יששכר ביאר עוד שהוראתו היא לפי שעד עתה היו אסורים אפילו בטעימה עד שיגמרו תפלת יוצר ויסיימו ההפטרה שאז נפטרין לבתיהם אם ירצו (שאל' יעבץ א מ). אך כ"ז אינו אלא דרך דרוש, והעקר הוא כמו השם הפטרה שהובא בהערה שלמעלה במשמ' סיום הדרשה.