, חוּר, ש"ז, — כמו חֹר, מקום מחבוא באדמה לנחש וכדומה: ושעשע יונק על חֻר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה ישע' יא ח. והוא עם בזוז ושסוי הפח בַּחוּרִים 1 כלם ובבתי כלאים החבאו (שם מב כב).