הֲפִיכָה
*, ש"נ, — שה"פ מן הָפַךְ: המטלטלין נקנין בהפיכה (ירוש' ב"ק ג ג ג). ישלח בו חרון אפו א"ר מאיר על הפיכת סדום הכתוב מדבר (תנחומא וירא ח). — °הפיכת השלחן, כנוי לבעילת אשה שלא כדרכה: כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה וכו' שאינו אלא על הפיכת השלחן וכו' והפיכת השלחן שהתירו אומר אני דוקא כשהיא מתרצית עמו לדעתה על ידי ריצוי אבל אם הוא כופה אותה באותה הפיכה ודאי אינו ניצל מן החטא (בעלי הנפ' להראב"ד, הקדושה)