הֲפִיחָה
*, ש"נ, — כמו °הֲפָחָה: בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה (ע"ז יז.). — ובמשמ' °דבור: האיש הזה יצטרך להמציא כזבים אשר אין להם רגלים לתקן עותתו ומהפיחת כזבים הרבה ישוקע בדבר עד יבוא להיות עד שקר (ר"מ אלשיך, משלי ו יט)