הִצְטָרְכוּת
°, ש"נ, – שה"פ מן הִצְטָרֵךְ, צרך: ואם הם (האיש והאשה) שני גופות אמנם לרוב הצטרכותם זה אל זה ישובו כגוף אחד (מלמ' התלמיד', במדב'). צדקה וחסד אשר עשה עמדי ויהי לי למחסה ולמסתור ולסעד ולתומך בכל עת הצטרכותי מסייע לי בסיוע שיש בו ממש (הקד' שו"ת גבעת שאול). עכשיו הוא מרויח במה שמשתמש בכותל המזרחית של בה"כ בלי הצטרכות לבנות מחיצה הרביעית (שאילת יעבץ ב נו). כי טרדות הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם (מגיד שיחות צו). – ומ"ר: וכל האנשים עם כל הצטרכויותיהם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת (שם קלז).