הַצְמָחָה

°, ש"נ, — שה"פ מן הִצְמִיחַ: מצא שדה זרועה כלאים ועבדה הוא וצמחה ונתקים הכלאים בעבודתו שגרם לו הצמחה והפרחת פרי (ר"ח מו"ק ב:). והושאלה גם כן (המלה ילד) לעניין הצמחת הארץ מה שתצמיח דמות בלידה אמר והולידה והצמיחה (ר"ש א"ת, מו"נ א ז). ולא ייחס ההצמחה אל הארץ ולא לזולתה מן האמצעיים (ר"י א"ת, יקוו המים ב כ). — ובהשאלה:  וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובהצמחת קרן לדוד ועריכת נר לבן ישי (מחז' ויטרי מב). —  והצמחת הבשר: החמר הנשפך אשר ממנו יתכן לאבר הצמחת הבשר (קאנון א ד כח). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים