°, ש"נ, – שה"פ מן הִצְלִיחַ: ויהי שאול עוין את דוד בשביל הצלחתו (רש"י מגי' י:). לבן של פרושים עליך שונאיך הם ואין שמחים בהצלחתך (הוא, קדוש' סו.). ואולם הנהגת המדינה הנה היא חכמה תקנה בעליה ידיעת ההצלחה וכו' והשתמש במדותיהם בעזיבת ההצלחה המדֻמה (מלות הגיון יד). והיו נוהגים בעם כפי מחשבותם כח והצלחה (רמב"ן שמות כ ג). והוא ג"כ יחשוב כי בהדבק מחשבותם בו תוסיף לו הצלחה בכח נפשותיהם המכונות אליו (שם). וכוונת האלהית היא להישיר האנשים על השגת ההצלחה האמיתית שהיא הצלחת הנפש  וההשארות הנצחי (העקרים א ז). שעל ידי הקשר ההוא תשיג האומה ההצלחה הנצחית לנפש והדבקות בשם (שם ב יא). ושמענו עמים רבים שפשעו וחטאו יותר מהם (מהיהודים) ולא נענשו אבל להיפך כי הצליחו הצלחה גדולה (שבט יהודה ז). ומי שלא ראה בכבודם והצלחתם ותפארתם לא ראה מעולם תפארה (שם ה). ונמצא לשון ברכה על רבוי ההצלחות המתחלפות כי נמצא אותו על העושר בפנים מתחלפים (העקרים ב כו). וההצלחה היא הטוב האמתי וכל מה שיעשה האדם מפני שיגיע בו אל ההצלחה וישיג  בו ההצלחה הוא כמו כן טוב לא מפני עצמו אלא מפני שהוא מועיל בהשגת ההצלחה וכל מה שהוא מבטל ההצלחה בשום פנים ומסבב שלא תושג הוא הרע האמתי (המעל' לרש"ט פלקיירא א). ואומר כי הצלחת האדם האמתית אצלם הוא שיגיע אל תכלית מה שיש בכחו להגיע אליו מהשכל וישים כל כונתו בחיים ויגיעו להשיגו (שם). אמרו (הפלסופים) שההצלחה האחרונה לאדם היא בעיון חכמה הלמודית ובהנדסה ודומיהם וכו' כי תכלית ההצלחה לאדם אינה כי אם המדע העיוני (מנח' קנא' לר"י מפיסא 71). וחקר ההצלחות השלש אשר הן לבני אדם חשוקות ואהובות ואליהן תכלינה העינים ויתאוו הלבבות והן הצלחת העשר והגבורה והצלחת החכמה אשר היא בנפש קשורה (המבקש לרש"ט פלקיירא). ספור התשועות וההצלחות אשר קבלו מהאל יתברך בחסדיו (ר"י אברבאנל, הקד' לס' יהוש'). אחרי רבוי הצלחותיו וה' הניח לו מסביב נתן בכלל שבח והודיה (שם). כי השליכו מעליהם טוב ההצלחות והמלכות ונתנו אותם בידינו (שבט יהודה יג). כי המלכתי על עצמי אלה ההצלחות המדומות כי הבל המה מעשה תעתועים (נוסח כתב ששלח ר"י אלורקי לדון שלמה הלוי). – ואמר הפיטן: עולצי בשמחות, ישישו ברוב הצלחות, ויתמלטו מכל אנחות (יוצר פר' החודש, אות זה). – והמשורר אמר: ואחרי כל זאת הסיבות התגלגלו, והגבעות התקלקלו, וההצלחות התדלדלו (עמנ', מחב' א).