א. הֹצֶן
1, ש"ז, — סוס, בפרט סוס של מלחמה, וחיל של פרשים, Kampfross; cheval de bataille; war-horse: ובאו (הבבלים) עליך הֹצֶן2 רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב יחזק' כג כד.
1 בערב' חִצַאן حِصان, סוס, בפרט סוס אציל.
2 ת"י כלי זין, ודונש פרש אחד מכלי המלחמה, ורש"י: הקפת מחנות. החדשים קצתם פרשוהו במשמ' כלי זין, וקצתם במשמ' המון עם, ורובם גזרו שהכתוב משבש והגיהו הגהות מתחלפות. אך לפי המליצה בפרשה יחזק' כו ז: כי כה אמר אדני יי' הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב, נראה כי גם בפסוק שלפנינו הזכיר יחזקאל סוס ורכב, ולכן יש ליחס להמלה הֹצן משמעה של סוס, ובפרט סוס מלחמה. וכך יקראו הערבים לסוס, בפרט סוס של רכבה, סוס אציל, חצאן حِصان, כמובא למעלה.