* , ש"ז, — גוף לוזי בקרבת הגרון של העגל וכדומה, Kalbsgekröse; ris de veau; calfs pluck: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה והרת1 ויותרת הכבד (ברכ' מד:). ועוד ט' מקומות בודק אם נסרכה טרפה והם שמנונית החזה ושומן הלב וטרפש דליבא ודכבדא גרגרת ושומן גרגרת קנה הלב ושמנונית שבסמפון בין שתי אומות והרת2 (האשכל להראב"י, סדר י"ח טרפות). והריאה הסמוכה להרת (שו"ת הרא"ש כ ה).
1 כבר אמר ר"נ בערך רת: מסתפקא לן אי הא יסוד אי לא. ע"כ. רש"י כאן: ולדיר"א שהולד נוצר בו. והביא זה גם הערוך בערך הרת. אך בערך רת הביא הערוך פרוש אחר בשם רה"ג וז"ל: היינו חתיכה רכה ולבנה של בשר שיש בכבשים קטנים שעדיין יונקין החלב הוויא על לובן כלפי צואר חתיכה יתירה זו היא הרת וקורין אותה בלשון לעז אנמלי. ע"כ, והוא באיטלק' animella. ואעפ"י שהעיד ר"א זכות בעיקרי התלמוד (הביא עה"ש) כי העולם מסכימים לפרוש הערוך, בכ"ז יותר נראה להכריע את הכף לצד פרוש הגאון, שלפי סגנון לשון הפרוש נראה כי הוא פרוש מקובל ולא מסברה, כיון שאינו מביא לו שום ראיה וסמך ממלה ידועה, ואלו הפרוש של הערוך ורש"י כי זהו הרחם הוא עפ"י הסברה מפני הדמיון להמלה הרת עולם.
2 ולעז שם אנמיליש, והעיר בנחל אשכל שם: אנמילי, והוא שקורין האשכנזים קראשערט והקצבים מילך או מילכור.