° , ש"נ, — שה"פ מן השגיח, א) עצם שה"פ: וכן כח המשער הזה הוא נמצא בכל האנשים ויתחלף במעט וברב וכל שכן בעניינים אשר לאדם בהם השגחה גדולה ומחשבתו משוטטת בהם (ר"ש א"ת, מו"נ ב לח). והנה בזה האופן מההשגחה אשר ישגיחו הגרמים השמימיים באם היו האנשים נשמרים מרעות רבות נכונות לבא עליהם (רלב"ג, מלחמ' ה' ב ב). ענין ההשגחה היא הבטה עם התבוננות (ע"ח לר"א הקראי עח). ואם תהיה מחשבתך על תקון גופך ותשים כל השגחתך עליו תתעלם מתקנת נפשך (חו"ה, חשבון הנפ' ג). שתהיה השגחתו (של האדם) חזקה והשתדלותו גדולה לקיים מה שחייבו הבורא מעבודתו (שם, הבטחון ג). וכאשר תחזק הכרתו (של הילד) משים בטחונו על אמו לרוב השגחתה עליו (שם ז). — ב) בפרט השגחה האלהית בעולם השפל, שמשגיח ומנהיג הכל עפ"י רצונו המוחלט, Vorsehung; providence: השגחה שם משותף יאמר על עיון בני אדם בעיניו (כמו) משגיח מן החלונות ונאמר על צד ההשאלה בהשגחת השם בבריאה להמציאם ולהמציא להם צרכם ולהעמידם ולשמרם המדהבמדה? שאפשר להם לעמוד (ר"ש א"ת, פי' המלים הזרות שבמו"נ). ואז היו ראוים להראות האור עליהם וההשגחה ההיא הרבונית (כוזרי א צה). אתחיל לבאר דעות המעיינים בהשגחה (מו"נ ג יו). דעות בני אדם בהשגחה חמש דעות והם כלם קדומות וכו' הדעת הראשון הוא מאמר מי שחשב שאין השגחה כלל בדבר מן הדברים בכל זה המציאות (שם יז). ואשר אאמינהו אני בזאת הפנה רוצה לומר בהשגחה האלהית הוא מה שאספר לך וכו' והוא שאני אאמין שההשגחה האלהית אמנם היא בזה העולם התחתון (שם). אבל בפרשה הזאת ביאר ההשגחה בענינים פרטיים מכל איש ואיש והוא איך השגיח השם בקין להענישו (העקרים א יא). לפי שהוא מבואר מענין ההשגחה אשר הוא פנת התורה היותו התברך משגיח על בני אדם להישירם אל ההצלחה (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ב א). שהגיענו העיון להאמין כי ההשגחה נמשכת אחר השכל וכפי מה שיגיע לכל איש מן השכל תגיע לו מן ההשגחות (שעה"ש לאבן לטיף כד). היש השגחה ביהודים אחרי שחטאו (שבט יהודה סד). והיה מהשגחת האל יתברך שבא הגורל למטה יהודה באופן שהיה חברון בתוכו (ר"י אברבאנל, יהוש' יד).