הֶשֵּׂג
*, ש"ז, – שה"פ מן הִשִּׂיג, הֶשֵּׂג יד, ר"ל מה שידו משגת מה שהוא יכול לשלם: השג יד בנודר והשנים בנידר וכו' השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני ועשיר שהעריך את העני נותן ערך עשיר (ערכ' ד א). שאינו נידון (המפרש את הערך) בהשג יד (גמ' שם ד:). המפרש את הערך ואמר ערכי עלי שלשים סלעים אינו נידון בהשג יד אלא לוקחין כל הנמצא בידו והשאר עליו חוב עד שיתעשר ויתן (רמב"ם, ערכ' וחרמ' ג ח. שהיבם הוא במקום רחוק מאד בעיר רומי והאשה עניה ואין בהשג ידה להגיע לשם (שו"ת חתם סופר, או"ח קמה). – ובמשמ' °אפשרות ויכֹלת: מרוב העיפוש מתהוים בהם תולעים ויתושים דקים והם נחבאים בגרעיני החוחים באופן שאין השג יד לבדקן (שו"ת פרי הארץ, יו"ד יג.