° , ש"נ, — שה"פ מן הִשְׁבִּיעַ, א) עצם שה"פ בכלל: בכל זה לא אמרה אליו כי אם אחרי השבעתו אותו (ר"י אברבנאל, ש"א ג א). — ב) ובפרט הַשְׁבָּעַת מלאכים ושדים ורוחות בכשפים וקסמים וכדומה, Beschwörung; conjuration, exorcisme; -cism: עד שיבהילו השומעים בספור הבלי ההשבעות ומיני הכשפים והקסמים הקדומים (מלמ' התלמיד', שבת שובה). הרי עשה בהשבעות שם המפורש ששום עץ לא יקבל כשיתלוהו וכו' כי ידע הקב"ה שבהשבעות רצו לבטל גזירות (ס' חסידים, תתתרנ"ב). שלא יעשה השבעת מלאכים ושדים (שם, תתתתשמ"ח). ולכן בעלי ההשבעות האלה כלם צריכים הזמנה (ראב"ד, הקד' פי' יציר'). ואין ספק שאין הסמים ההם פועלים הכשוף בטבעם אלא שעושין מהם הקטרה ואומר בהן השבעות ולחשים וכו' ומעשה שדים הוא שע"י הקטרות או השבעות שעושין לשד הוא מזיק למי שמשביעין אותו עליו (שו"ת ריב"ש צב). ואותם ההבלים והשגעונות שספר לך אותו הגר שנתגייר במטמטא שבהשבעות היה מוריד הלבנה מן השמים מי שיש לו לב להבין לא יאמין לאותם הכזבים (שם צג). בכל ההשבעות והקמיעות והלחשים אין כח אפילו לגרש היתושים ולאסוף הפרעושים (אגר' אחוז דלמידיגו בס' מלא חפנ').