*, ש"נ, — שה"פ מן הִשִּׂיג. א) עצם שה"פ השגת יד, מה שהשיגה ידו לעשות, Vermögen; pouvoir; power, healt: תן לאל כמתנתו במקור נדפס 'כמתכנתו' לך בטוב עין וכהשגת יד כי אלוה תשלומות הוא ושבעתים ישיב לך ב"ס גני' לד י-יא במקור נדפס 'לו יב-יג'. מה השגת יד של עצמו אף השגת ידי אחרים לעצמו ירוש' קדוש' א נט:. ונגיע לכל זה התכלית אשר נוכל להגיע אחר אשר נזהר בו כפי יכלתנו ונשמר כהשגת כחנו הקד' השרש' לריב"ג. ונמצא רוב בעלי חיים שיש להם מן ההכרה בדרכי טובות והתחבולה בהשגת מזונותם חו"ה, שער עבוד' ה'. כי אין די אל השגת השלמות בהאמנת מציאות הפועל בלבד העקרים א יא. כי לא תתכן השגת הצלחה כי אם בהדבקם עם השכל הפועל דבקות ההתאחדות נפוצ' יהודה לר"י מוסקטו יד. גודל לב האדם ואורך מאוייו בעולם הזה וחסרון כחו והשגתו אותם חו"ה, יחוד המעשה ה. ויבין חולשתו ומעוט השגתו וקצרת ידו מדחות מעל נפשו כל זה שם, הכניעה ה. וכן אדות המלבושים מן העורות והצמר והצמחים יש מהם תמורה יותר מן המאכל והשגתם יותר מעוטה אלא לאחר זמן שם, הבחינה ה. ואל יעלה בלבך כי השגתם היא השגת הטובה השלימה רשב"ג, תקון מדות הנפש . — ב) במחקר, כח ההשגה1 של חושי האדם ושכלו, הכח החושי והשכלי להשיג מושגים שעשו רשם על אחד מהחושים ולצירֵם לו בשכלו, Wahrnehmung; perception : ובזאת ההשגה יקנה מעלות המדות ראב"ע, ספר העצמים. שכל ראייה או חזייה או הבטה שבאה בזה הענין היא השגה שכלית לא ראות עין ר"ש א"ת, מו"נ א ה. והושאלו לו (להבורא) הראות והשמע לראיה על ההשגה בכלל ולזה תמצא לשון העברים תעשה השגת חוש אחד במקום השגת חוש אחר שם מו. ואמרו שההשגה אשר השיגה יחזקאל היא ההשגה בעצמה אשר השיגה ישעיה שם ג ו. שלא יסמוך החכם בחכמתו ואפילו השיג השגה אנושית שלימה מלמ' התלמי', עקב. שזאת ההשגה היא לכח אחד זולת הכח אשר ישיג האיש והוא הכח שנקרא שכל כל מלאכ' ההגיון. אותו זמן (לעתיד לבא) ישגא החכמה בעולם וישיגו השגה מה שלא השיגו בזה העולם זוהר תולדות, מדר' הנעלם קמ.. מאמינים שיש שם השגה שהיא למעלה מן ההשגה העיונית יכשיר בעיניהם קבלת כל הסברות הקד' י"ג יסוד' המשכיל לר"ד בן בילא. כי הנפש בהיותה בעליונים מתעסקת בחכמה ומשגת השגה נפלאה ביחוד הנעלם הקד' עבוה"ק לר"מ ן' גבאי. העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' אלא ההשגה העליונית המכונה בשם עטרה כאמור צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם מנח' קנא' לר"י מפיסא 79. או ישתבש בהשגה העליונה ויצא לתרבות רעה שם 104. יודעים בתקון ההקדמות ובעשיית ההקש ובהשגת התולדה עפ"י החקירה אגר' מנחם הקראי, לקו"ק 51. כי לולי השגת חוש ראותנו אותו לא היה מתקים בנפשותינו חו"ה, עבוד' ה' ח. הוא (השם חכמה) נופל על השגת האמתות מו"נ ג נד. לפיכך כשם שהשגת מהותו (של הבורא) מנועה אצלינו מפני שאין דרך להשיגה כן השגת דעתו מנועה שעה"ש לאבן לטיף כג. שהאמת קלה מצד בערך ידיעת האנשים הרבים והשגת שכלם וקשה מאד בערך איש אחד לבדו ר"י אברבנאל, ש"א ח ד. וכל התאוות הראויות הם בחכמה מצד שהיא השגת האמת ושרש לעבודה האלהית מנוה"מ, הקד' לנר א. אבל מה שישיגו הנביאים הוא בהיפך כי ישיגו העלול באמצעות העלה שהיא השגת המאוחר עם הקודם מנח' קנא' לר"י מפיסא 118. והיום רד מאד ערכנו בהשגת הסודות נפוצות יהודה לר"י מוסקטו ז. וכל החכמה שלו תלוי בזכרון ולא בהשגת הבנה והידיעה פתחי חכמ' לרמח"ל ב יט. אולי תשוקתו גדולה מהשגתו ר"ש א"ת, פתי' מו"נ. והנני אעירך על עומק שכל אריסטו והפלגת השגתו שם ב יט. ובשכל יחובר מה שלא יתחבר באופן מאופני התחבולות כי השגתו בכל איש מאישי האנשים משותף להם ראב"ד, אמו"ר א ז. עד שתהיה הבנתם קלה והשגתם קרובה תק' מדות הנפ', העולם הגדול. אמנם העצמים הפשוטים אשר אין התלות להם בגשמים ובאלו שיש להם רשמים והופעות על הנפשות הנה לדקותם ודקות משכן רשומיהם יקשה השגתם אמונה רמה ב ד ב. שהשלמנו בשער הזה מה שהיה ראוי לו מן הדברים כפי השגתנו חו"ה, הבטחון ז. — ומ"ר: כמו שלחושים השגות ולא ישיגום על איזה מרחק שיזדמן וכו' ויתרון אישי המין זה על זה באלו ההשגות החושיות מו"נ א לא. כי היו השגות רבות משתנות במיניהן ר"ל השגת החיות והשגת האופנים והשגת אדם אשר מעל החיות ר"י חריזי, מו"נ ג ה. וההשגות רבות מהם נגלות ומהם פנימיות והראשונות שבהשגות הנגלות שתי השגות והם המשוש והטעם אמונה רמה א ו. השגות האדם מהם מושכלות ןמהם מוחשות שם ב ה. שהיו כל ההשגות אשר בו יתברך בב"ת בחשיבות ובנעימות והם נצחיות העקרים ב ל. מצד החומר אשר הוא מסך בינינו ובין השגות האמתיות פי' משלי לזרח' הלוי ל ד. כי בהשתנות מזג המוח דרך משל תלקה עמו פעולת הדמיון עם יתר ההשגות הפנימיות כלן או מקצתן קול יהודה, כוזרי א א. כי העין אין מהמרחק בהלשון ברפיון מה שיחייב שלא תשיג דבר מהשגותיה אמונה רמה א ו. ואין ספק שדברים אלו שזכר דניאל הם מכת הדברים שזכרו שאר הנביאים בהשגותיהם הנבואיות פי' משלי לזרח' הלוי א ו. שמע עמי ואעידה לך כמה גדול כח התשוקה בלב איש להודיע השגותיו לבני אדם הקד' נפוצ' יהוד' לר"י מוסקטו. — ג) °הַשָּׂגָה על דבר פלוני, על ספרו וכדומה, קושיות ופרכות עליו, Rezension; recension : ותוספת ההשגות2 עליה עד שהגיעה אל הפועל העומד וכו' תשו' דונש על רסע"ג 122. ונקרא (ספרו של ריב"ג) בלשון עברי ספר ההשגה הקד' השרש' לריב"ג. ועל כן עשו הראשונים חבורים בלשון וחברום על לשון אלף בית כמנחם בן סרוק והשגת דונש הנקרא ר' אדונים רי"ק, הקד' ספר הגלוי. זהו מה שכתב הראב"ד בהשגות פ"ה דלולב מהרח"ו, הקד' ע"ח. מפרש תו"כ אינו בעל ההשגות שו"ת חות יאיר קח. — ד)בדקדוק, הַשָּׂגָה, במשמ' הגדלה ונחץ המושג: אך ההא נוספת בו להשיג הבנין הרביעי וכפלו הלמד בעבור ההשגה3 וכו' ובתוספת ההא גם כן בלחלכה יצפנו להשגה ועיקרו אלף הרקמה, שער יד.
1 תרגום המלה הערב' אִדְרַאב ادْراك.
2 אינני יודע מקור יותר קדום למלה זו במשמעה זו, אעפ"י שבודאי היתה שגורה בפי חכמי ישראל גם קודם.
3 תרגום השם הערב' אבלאע' ابلاغ.