*1, ש"ז, – השבת גנבה או גזלה לבעלים: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להישבון (ע"ז עא:).  לרבות תשומת יד להשבון (ב"מ מח.). את כל התועבות האלה עשה למיתה ניתן ולא להשבון (שם סא:). גזלן של רבים לא שמיה גזלן וכו' שלא ניתן להשבון (ב"ב לה:). גדולה הוניית דברים מהוניית ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון וזה בממונו וזה בגופו (רמב"ם, מכיר' יד יח). – ואמר המליץ: המה בקשו חשבונות לא נתנו להשבון (אגר' חו"מ לדון וידאל שלמה).