ש"נ, — דבר האשמה ועלילת שקר: ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שִׂטְנָה על ישבי יהודה וירושלם (עזרא ד ו). — ובסהמ"א: וישלח המלך ויקרא את השרים אנשי שִׂטְנַת דניאל (יוסיפון, גינצבורג, כו.). — ואמר המשורר: לזאת קצץ משנאי זה ואחז בשטנתו והרע לו וחרה (ר"ש הנגיד, אלה עז, בן תהלים, הברמן א, 6).