°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְהַפֵּךְ, א) עצם שה"פ: בין התהפכות התנועה בדרכו ובין התהפכות השכור בקיאו וההתהפכות היא תנועה אל צדדים שונים (השרש' לריב"ג, תעה). ויש בו מדות שיביאוהו למאוס בעולם ולהניח ישובו מפני התהפכות עניניו בו והתמדת הפגעים והיגונות עליו (חו"ה, עבוד' ה' ג). כי הנכנע סובל בעת ביאת הפגעים אליו והתהפכות הענינים עליו (שם, הכניעה י). אמר פ' (מן השדים לשלמה) ההתהפכות בבני אדם טבעית (אלחריזי, מוסרי הפלסופ' יב כב). וסבת החולי בהם שנוי האויר וקלקולו והתהפכות ארבעה יסודות (ר' בחיי, וארא). שהוא סבת ההתהפכות והתשוקה הבהמיית (תגמ' הנפש כג:). שלא קדם השתנות כלל בבריאה המוחלטת ההיא כי לא היה שם התהפכות מצורה לצורה (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ה ג). ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם רוצה לומר בהתהפכות ומהירות תחבולותיהם שהם כלהט החרב המתהפכת (הוא, וארא). או התהפכות בני מעים מרוחות שבהם או מסם המות שבלע (אוצה"ח לר"י צהלון ט ב א). כי תהיה מדרגתם מדרגת הלקיחה וההתהפכות אשר אברי גופם יתהפכו לדבר רוחני (מנח' קנא' לר"י מפיסא 80). כי הסיבה המתחדשת מחייבת שנוי הענינים והתהפכותם מענין אל ענין (חו"ה, הבטחון ג). כי כל זמן שהם מזוגים יחד ועומדים על מתכונתיהם בשוה הגופות בריאים וחזקים ובהתהפכותם בא החלי (ר' בחיי, וארא). – ב) בתכונה, התהפכות הקיצית, החרפית, כמו הִפּוּךְ הקיצי: ונקרא עגול עמידת השמש הקייצית כמו שבארנו או ההתהפכות הקייצית בהיות השמש שם יתחיל לבא להפך הצד וישוב אחור ונקרא עגול עמידת השמש החורפיית או נקרא ההתהפכות החורפית כי אז השמש מתהפך אלינו (אשפירא לר"א בר' חייא הנשיא ב). האחת (משתי הרצועות) היא בין ההתהפכות הקייצית והעגול הצפוני והאחרת היא בין ההתהפכות החורפית ובין העגול הדרומי (שם). – ג) התהפכות הנפש, רגש של קבס ושל בחילות חזקה שיחוש אדם קודם הקיאו: ואמנם היתר חזקה (בחולשת העכול) הנה יורה עליה הפהוק אשר יביא טעם המאכל אחר זמן וקרקורים וחפץ קיא ומתיחה והתהפכות הנפש (קאנון ג יג ג ד). ופעמים רבות יתחדש מהם תעוב מאכל ומיאוסו ויעורר התהפכות הנפש לקיא כשתהיה התאוה נפסדת מצד אחר (פרקי משה ט). – ד) התהפכות ניצוץ השמש, חזרת קרני האור מכל גוף מלוטש,  Reflexion : כי גבול האויר ההווה על הארץ אשר הוא חם בטבעו אינו כי אם עד תכלית התהפכות ניצוץ השמש (ר"י א"ת, רוח חן ז). ולפיכך כאשר יתהפך ויכפל הניצוץ על נפשו הכפל נפלא הנה יכפל זה החום כאשר היה התהפכות הניצוץ  יותר חזק והוא כאשר יקרב השמש לחדש זויות נצבות (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ב ו). ומן הדין היה כפי טבע המציאות שיכסו המים היבשה ואז לא יהיה איד כי הוא יתילד מהתהפכות הניצוץ בדבר הקשה (רש"ט שפרוט, פרד' רמונ', סדר מועד). ודע ששלשה חלקי האויר הם העליון הקרוב לאש חם ולח ומה שלמטה ממנו חם בסבת קורבתו מן האידים העולים מן המים ומרוחק מהגיע אליו התהפכות הניצוץ ומה שלמטה מזה קרוב לארץ חם ויבש לסבת קורבתו מהתהפכות הניצוץ (שם). המים יכסו את היבשה ולא יכלה הכאת נצוץ השמש להאיר ולא להתהפך התהפכות מוחש מפני המים (ר"י אברבנאל, בראש'). חלק מועט ממנו המתחמם במקרה בהתהפכות נצוצות מאורי אור (ספורנו, בראש' א ב). האויר הקרוב לנו אשר בו התהפכות ניצוץ השמש (משה בוטריל, פי' יציר' א יא). – ה) בהשאלה במוסריות, מדת מי שאינו עומד בדבורו, במנהגו: ומסעיפי המדה הזאת ההתהפכות וכו' כי ההפכפך אינו עומד על ענין אחד (תק' מד' הנפ' לרשב"ג ב ב).