הִתּוּךְ
, ש"ז, — שה"פ מן הִתֵּךְ, התיך המתכיות בכור באש, Schmelzen; fonte: כְּהִתּוּךְ כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה (יחזק' כב כב). — ומצוי בספרות: וימצא (השנוי) במאמר הכמה והוא הצמיחה וההתוך וימצא במאמר האיכות והוא ההשתנות (מו"נ ב הקד' ד). וימות הקיץ והקציר הם זמן הבשול וההיתוך והיובש (מלמ' התלמיד', שופט'). והשנית (הסבה לקדחת יומית) המנע התוך מה שיקרא מהתאבכות שטח הגוף בסבת הקור (תרג' פרקי גלינוס, כ"י פריז 225). כל בעלי בתים משתמשים בקדרות ברזל מצופים בהיתוך לבן (שו"ת חתם סופר, יו"ד קיג).