° ש"נ, — שה"פ מן הִתְוַדַּע: בסבת ההכרה וההתודעות שהיה ביניהם (שו"ת ריב"ש רסו). והרמב"ם כתב שהתודעות לרשות הוא ממה שיפסיד האדם בתורתו (ר"י אברבנאל, נחל' אבות א). — ובהשאלה, ברוחניות: ראוי שנדע אם כתבו משה רבינו ע"ה כפי סברתו ועיונו או כפי קבלתו מאבותיו או אם היה זה אליו התודעות אלהי נבואיי  (הוא, מפע' ה' א א). שספר בראשית וספור הבריאה החדשה משה כתבו מפי הגבורה בסיני ושהוא התודעות נבואיי אלהי הגיע למשה מאת ה' מן השמים (שם ב). ושהנבואה פעמים תבוא לנביאים מושכלת בהתודעות ברור מגיע לשכליהם ופעמים תבוא מדומה בצורות אשר יראו בכחם המדומה (הוא, ש"א ג). — ומ"ר: ומפני זה היו צריכין להודיע שאותם ההתודעיות הנבואיות שהם היו מספרים בדבריהם ולשונם הגיעו אליהם מאת האלהים (הוא, מפע' ה' א ב).