° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנוֹעֵעַ: ופירשנו בו (בהמלה ערער) המיה והתנועעות (השרש' לריב"ג, עור. שכאשר תיוחס (התנועה) אל המניע תקרא הנעה וכאשר תיוחס אל המתנועע תקרא התנועעות (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א כד). שכאשר היה ההתנועעות בכח היתה ההנעה בכח וכאשר היה ההתנועעות בפעל היתה ההנעה בפעל (שם). והקבוץ וההעצר הבינוניים הלהבתם והוצאתם החום אל ההתנועעות פחות (קאנון א ב ג יב). ואמנם התענוג הנה לפי שהוא התנועעות אל חוץ לאט הנה לא יגיע אל מה שיגיע הכעס (שם שם יח). כי הוא נגזר מלשון רחפו כל עצמותי שענינו הרעש וההתנועעות הבלתי מסודר (ר"י אברבנאל, בראש' א). והיו שם שתי תנועות יחד ההתנועעות וההנעה (הוא, מפע' ה' ה ג). א"כ הנקודה אי אפשר בה התנועעות לפי שיהיה הקו מחובר מנקודות (שם טוב, מו"נ ב, הקד' ז). שבאלו יתחזק התנועעות הנפש לקבול המעלות (באור ס' השירים לאריסט' טו).