הִתְנוֹדֲדוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנוֹדֵד: שלמטה יצא התנודדות תחלה בסבת הרוח הנעצר שם ובסבת התנודד הארץ הסמוכה לארץ ההיא (רלב"ג איוב י). בראותי את עצמי מתנמנם להעביר שינה הייתי קם על עמדי ומתנודד "מתנודר" במקור המודפס אנה ואנה עדי נשף ובהתנודדות הייתי נעור ועוסק בעבודת שמים (ר"מ אלשיך, איוב ז ד).

חיפוש במילון: